עדכון חשוב מהנעשה בלשכה - ההמלצות לחקיקה בנושא חברות הארנק בפרט והחברות הפרטיות ככלל
חברות וחברים יקרים,
מזה תקופה ארוכה שאנחנו במגעים עם רשות המיסים בנוגע להמלצותיה לשר האוצר בנוגע לחברות ״הארנק״.
לידיעתכם, המלצות רשות המיסים, בכל הוורסיות האחרונות, נגעו בכל החברות הפרטיות בישראל כך שהשם חברות ארנק היה לביטוי בלבד.
ישיבה אחרי ישיבה הוכחנו לרשות המיסים ולנציגים מהאוצר שהמלצותיהם פוגעות קשות במהלך העסקים השוטף של המגזר העסקי ואכן חלקן ירד מסדר היום, אך לא הגענו להסכמות סופיות עם שאר ההמלצות שהיוו התערבות בוטה של הריבון במהלך העסקים השוטף של החברות ושניכסו לעצם סמכויות דרקוניות שלא יכולנו להסכים להם, מאחר שציבור העסקים הקטנים והבנוניים שמאוגדים כחברות היו משלמים בעקבותיהם מחיר יקר.
במהלך ישיבת וועדת הכספים שבה נכח נשיא הלשכה יוע״מ ירון גינדי, התברר לירון שהועברו לשר האוצר ההמלצות, חרף התנגדות מהותית של כל הלשכות המקצועיות לעיקרן.
התברר שנסגר באוצר להביא ההמלצות לחקיקה כבר במידי במסגרת חוק ההסדרים הקרוב.
בשל כך פנה במידית נשיא הלשכה לשר האוצר מר יאיר לפיד והאיר את עיניו בחומרת הדברים ובהשלכות של ההמלצות, שבין היתר ביטאו עליית מס משמעותית וביקש מכבוד השר לקיים דיון דחוף בנושא. כבוד השר נענה לבקשתו של ירון וביקש שתקבע ראשית ישיבה במיידי עם סגן השר - ח״כ מיקי לוי. בהתאם לכך פנינו למיקי, שנענה ברצון ובמיידי לבקשה לקיום הפגישה (שהתקיימה לפני כשבועיים), בה נכחו מנהל רשות המיסים וההנהלה הבכירה שלו יחד עם ראשי ונציגי הלשכות המקצועיות: יועצי המס, רואי החשבון, עורכי הדין ולהב.
במהלך הישיבה, הייתה הסכמה כללית למיגור תופעת חברות הארנק במצבי הקיצון, כלומר כשמנכ"ל חברה ציבורית מקבל את שכרו במסגרת חברה בע"מ ונמנע באופן זה לשלם את מלוא המס על שכרו. אני אישית הייתי המתנגד היחידי להסכמה זו ולא ארחיב בנימוקים לכך.
בסיומה של ישיבה ארוכה וסוערת, דברינו ויוזמתינו (של כל הלשכות המקצועיות שיוצגו נאמנה על ידי אנשי מקצוע מהמעלה הראשונה) נשאו פרי, כפי שיפורט בהמשך, מאחר ובישיבה נטענו טענות קשות מאוד ע"י נציגי כל הלשכות ובפרט ע"י נשיא הלשכה, שקיבל בין השאר נגד התערבות בוטה ובלתי סבירה של רשות המסים בניהול העסקים בדרישתה שבחברות שעיקר הכנסתן פסיבית - ישולם מס על דיבידנד שלא חולק, בשיעור של 15 אחוז, כמקדמה על חלוקתו בעתיד - גם אם לא יחולק לעולם, וללא קבלת החזר באם לא יחולק, ובבקשתה לשנות את החוק כדי שתינתן למנהל רשות המיסים הסמכות להורות לכל חברה בישראל כמה דיבידנד עליה לחלק, במידה והחברה לא חילקה 70 אחוז מרווחיה בעשר השנים האחרונות.
ירון הביא דוגמאות וארגומנטים כיצד ההמלצות יפגעו בחברות הקטנות והבינוניות, ובבעלי השליטה שנקבע לגביהן בהמלצות שכל הלוואה או משיכת בעלים או ערבות שהחברה תעמיד לרשותם תהווה הכנסת עבודה או משיכת דיבידנד במועד עריכת המאזן השנתי.
עוד באותו הערב התבשרנו ע"י מנהל רשות המיסים וסגן השר, שהאזינו לדברינו בקשב רב, שלאור הנאמר הצלחנו לשכנעם שבשלב זה יישום ההצעה נדחה מלהיכנס לחוק ההסדרים הקרוב ונדון בו מחדש ובאופן יסודי, עם המלצות נדרשות מהלשכות המקצועיות.
אנחנו פועלים כמתואר לעיל במספר ערוצים נוספים בהקשר לחקיקה של חוק ההסדרים הקרוב, לרבות החקיקה הנדרשת לכלול את הפעולות החדשות המצריכות דיווח (תכנון מס אגרסיבי), שכמובן יפול על כתפינו ושל החקיקה להגברת האכיפה והגבייה שיש לה השלכות משמעותית על קהל לקוחותינו ועלינו כמייצגים.
חלק נכבד מהגזרות והדיווחים שרצו להטיל על קהל לקוחותינו ועלינו כמייצגים, הצלחנו לשכנע להוריד מסדר היום לזכותה של הנהלת רשות המיסים.
בברכה,
יוע״מ מנחם קירשבלום,
יו״ר הוועדה המקצועית